הכנה לכיתה א'

קרוב לוודאי שמוסכם על כולם  שהמעבר מגן החובה לכיתה א' מהווה שינוי משמעותי ופתיחה של פרק חדש שאינו דומה לקודמו. מערכת החינוך מודעת אף היא לשינוי ועושה מאמצים רבים להפחית חרדות ודאגות מהתלמידים הצעירים ומהוריהם גם יחד. במסגרת הפחתת החששות ומניעת חרדות, הונהגו סיורים מקדימים של הילדים בבית הספר, היכרות עם הכיתה המיועדת, ואף שיחת היכרות  של התלמיד/ה והוריו עם יועצת בית הספר. 

אז מהי הכנה לכיתה א', ובמה היא  נמדדת?

מקובל למדוד ארבע  תחומים,

מוכנות מוטורית- מוכנות פיסית, כגון הליכה קפיצה ריצה יכולת לשבת על כיסא בשיעור של  45 דקות, ויכולת מוטורית עדינה, הדרושה לאחיזה בעיפרון לכתיבה וכדומה. ההכנה הטובה ביותר, ילדים פעילים במשחקים פיסיים, כדור ריצה וכל משחק אחר המפעיל את הגוף.

מוכנות רגשית -  בקצרה ורשימה חלקית, יכולת להתמיד בביצוע משימה, סבלנות, דחיית סיפוקים שליטה על רגשות ועוד..

מוכנות חברתית -  יכולת להסתגל למערכת חוקים וכללים חדשים,, יכולות לשתף פעולה חברתית עם ילדים אחרים,  לשחק עם ילדים אחרים, ולהשתלב בסביבה החדשה.

מוכנות קוגניטיבית -  היכולת ללמוד.  יכולת זו קיימת בבני אדם מהרגע הראשון שנולדו, והנה תכונה טיבעית. ככלל, ככל שהילד נחשף ליותר גירויים, הפעלות, וחוויות הרי שזה לטובה.

עם איזה ידע  כדאי מאוד להגיע לכיתה א' ?

ידיעה טובה של הא"ב,  כולל אותיות סופית, שין ושין שמאלית (:"סין"), להבדיל  בין אותיות דומות כגון "ב"  לעומת "כ", להבדיל בין יוד, וו, נון סופית ועוד.

 רצוי שההיכרות עם אותיות הא"ב לא תהיה היכרות של סדר המילים  "בשירה"  אלא שהילדים יתמצאו בסדר האותיות, כגון איזה אות באה אחרי "ל" וכיוצא בזה.

ידע  חיוני מומלץ נוסף הוא  ידיעת המספרים לפחות עד 1 עד 10 כולל פעולות חיסור וחיבור בתחום של 10. הבנה של המשמעות "חיבור" וגם "חיסור" כגון ("היו לי עשר עוגיות, אכלתי שתי עוגיות כמה עוגיות נשארו לי")?

הבנה על התפקיד הכפול של המספר. מספר הוא בתפקיד מונה, ומספר הוא בתפקיד סודר.

הכשלים והקשיים המתגלים בהמשך במתמטיקה מקורם באי ידיעה, ועוד גרוע מזה, אי הבנה ברורה של המונחים המתמטיים. בין היתר כי מעולם לא התעכבו עליהם בכלל, או בצורה מספקת בתוכנית הלימודים.

כל החומר ולימוד מספר מונה וסודר, וכן אבחנה בין מספר וספרה, נמצאים אצלנו בתוכנית הלימודים. ניתן לקרוא ולראות סרטי וידאו בנושא באתר.

ילדים שיגיעו ללא ידע זה, ברוב המקרים יהיו בידע חסר לעומת חבריהם לכיתה, ואף שידע זה ניתן לרכישה גם בבית הספר, יצירת התחושה אצל הילד/ה  שאחרים יודעים ואתה לא, מהווה פתיחה פחות מוצלחת לדרך החדשה וגורם נוסף לקושי מיותר.בנוסף, ילדים המגיעים מוכנים  כראוי, ומצוידים כבר בידע מקדים זה, מקבלים משימות מתקדמות יותר, ומתקדמים בחומר. כך נפתחים פערי לימוד שקשה לסגור בהמשך.

האם כדאי ללמד קריאה עוד לפני כיתה א'?

התשובה הטובה ביותר היא לראות האם הילדים  רוצים ללמוד לקרוא. 

ואיך נדע אם הילד רוצה לקרוא? 

בני אדם וכמובן ילדים ניחנים בחוש סקרנות ורצון לגילוי ולחוויות חדשות. שימו לב לנסיונות לקרוא שלטים ברחוב, שימו לב לנסיונות לזהות אותיות מוכרות, מספרים על גבי כלי רכב… כל אלו מעידים שהילד בהחלט בשל להתקדם לשלב הבא, הברות, וקריאה מלאה.  אם הילד/ה מוכן, אין סיבה טובה להמתין לכיתה א' דווקא…

ילדים שלמדו לקרוא, נחשפים לעולמות למידע ולידע השמורים רק ליודעי קרוא וכתוב. ילדים כאלו נמצאים במקום אחר מבחינת מיצוי היכולת האישית שלהם.

האם זה לא מוקדם מידי? 

כעם הספר, ראוי לזכור שדורות שלמים למדו לקרוא כבר מגיל 3 "בחדר",  החל מלימוד אותיות הא"ב ועד לקריאה מלאה, ונזכיר קריאה בשפת התנ"ך שאינה קלה.. בעולם  החרדי גם כיום  לימודי הקריאה מתחילים הרבה לפני הגעת הילדים לגיל 6, כיתה א'. 

לסיכום: הכנה לכיתה א' כוללת ארבע רכיבים, הכנה מוטורית  שניתן לפתח  בקלות על ידי משחקים של פעילות גופנית ומשחקי כדור עם הילדים, הכנה חברתית ורגשית "חינוך", והכנה קוגניטיבית,  במסגרת ההכנה האחרונה יש לוודא לימוד נכון זיהוי והכרה ברמה טובה של אותיות הא"ב, מספרים משמעותם, ואם הילד מראה סימנים שהוא מוכן, מומלץ בהחלט לגשת אף ללימוד קריאה.